משחק מלחמה – איראן יום לפני ואחרי תקיפה

שר ההגנה האיראני, אחמד וחידי טען ביום רביעי (21.4), שארצו אינה פוחדת מתקיפה , שכן תסתכן ישראל בבידוד מדיני במיוחד לאור העובדה שמעמדה בזירה הבינלאומית עוינת מימלא. אולם השעון הגרעיני מתקתק וישראל עומדת בפני החלטות הרות גורל. מצד אחד מיסדה ישראל את דוקטרינת בגין, בה לא תחזיק מדינה עוינת נשק גרעיני  במרחב. מן הצד האחר, טומן המבצע סיכונים רבים, אולי יותר מידי. ברשומה זו אנסה לפשט מעט את הסוגיה.  

המתקן בנאתנז: הקו האדום של ישראל

אין זה מפתיע את חוקרי האיסלאם השיעי שכן עקרון "התקייה"  (חובת הזהירות ) הוא בסיסי בתרבותה ומצדיקה את השקר והכזב למטרות פוליטיות והישרדותיות.

בחודשים האחרונים גוברת התחושה שפניה  של איראן  נחושות להשגת התקנים גרעיניים למטרות צבאיות. חלוקות הדעות האם מעוניינת להחזיק פצצה במרתף או רק לקיים לעצמה ידע ויכולות כמדינת סף. אמנם היה זה ברור לרבים שמשטר האיתואללות  מעוניין לרכוש פוטצניאל כזה, אולם ניכר  היום שהעדר התגמשות האיראנית והמשך תעלולי ההונאה הם לצורך משיכת זמן. אין זה מפתיע את חוקרי האיסלאם השיעי שכן עקרון "התקייה"  (חובת הזהירות ) הוא בסיסי בתרבותה ומצדיקה את השקר והכזב למטרות פוליטיות והישרדותיות.אם היה זה ברור, שארצות הברית תחת ממשל בוש הבן תגבה את ישראל, כאשר אחרונה תאלץ ליזום מהלומה צבאית כנגד מטרות אסטרטגיות (צבאיות ואזרחיות) באיראן. מתבהר יותר ויותר שממשלו של הנשיא ברק אובמה שולל או לפחות בולם חלופה צבאית גם היום.  הדלפת דו'ח של משרד ההגנה בימים האחרונים, לפיה אין לארצות הברית תוכנית אופרטיבית מעודכנת לתקיפה צבאית באיראן (18.4). לאוירה זו מתווספת רוח של פייסנות שמנשבת מוושינגטון. רק אמש (23.4) קבע סגן נשיא ארצות הברית, ג'ון ביידן שישראל לא תתקוף באיראן. הטון ורוח הדברים נאמרו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים : ארצות הברית אוסרת זאת על ישראל. למרות כל האמור, אמריקאים חוששים מתקיפה ישראלית שכן, בכל מצב ואופן תאלץ להיגרר הראשונה למערכה, גם בהעדר רצון. 

הפעלת מפעל הצנטיגרפות בנתאז הוא קו אדום, שלאחריו תוכל איראן להעשיר אורניום  במשקל של 20 ק"מ ברמה גבוהה ולייצר התקן גרעיני למטרות צבאיות כעבור שנה.

רשומה תציע מעיין קווים כללים של העימות אפשרי בין ישראל לאיראן, בהיסתמך על מקורות אינטרטיים ואמצעי חדשות ישראלים וזרים. יחד עם זאת יש לציין, שהמציאות מורכבת הרבה יותר מאשר רשומה זו ואינו יכול להעריך תהליכי הסלמה או אירועים  חיצוניים בלתי צפויים.

הפעלת מפעל הצנטיגרפות בנתאז הוא קו אדום, שלאחריו תוכל איראן להעשיר אורניום  במשקל של 20 ק"מ ברמה גבוהה ולייצר התקן גרעיני למטרות צבאיות כעבור שנה. זאת אחרי שנים של תקלות מיסתוריות וכשלים טכניים מרובים. החלופה המדינית תמה ברגע בו קיימת עצמאות ביכולת העשרת האורניום ומרגע זה והלאה השעון לקראת פצצה מתקתק.

יום אחד, ימריאו עשרות מטוסים מזרחה. זאת תהיה טיסה ארוכה, ייתכן גם המבצע המסוכן והמורכב ביותר שביצעה מדינה כלשהיא. ארמדה  של מטוסי יירוט, תקיפה, תדלוק, הובלה, התראה, לוחמה אלקטרונית ומסוקי חילוץ וכולם יחצו מרחבים עוינים

במשך שנים רבות התעצם חיל האויר ונספחיו לקראת היום בו תאלץ ישראל לבצע את הוראת הדרג המדיני. סביר להניח שזרועות האויר והים ברמת מוכנות גבוהה. במיוחד לאור הפרסומים החוזרים ונשנים של תמרונים אוויריים מרחקי טוס ונוכחות ימית חשאית באזור המפרץ הפרסי.  אחת הבעיות העיקריות בהפעלת הכוח הצבאי בכלל, ובפרט כנגד איראן היא היכולת לעכב בלבד את תוכנית הגרעין האיראנית אך לא לנטרל את הרצון הפוליטי להמשך קיומה. על כן, יוזמה התקפית זו שונה מתקיפת הכור בעיראק (1981) ובסוריה (2008) וניתן להניח לתגובה צבאית איראנית כנגד ישראל באמצעות שליח  (חיזבאללה וחמאס) או באופן ישיר (ירי טילי שיהאב 3). לשון אחרת, העם בישראל לא יתעורר בוקר אחד וישמע על מהלומה צבאית באיראן. לא כל שכן, זה אינו "זבנג וגמרנו" אלא מערכה מדינית וצבאית משולבת.

מטוסי חיל האויר מחכים להוראת הדרג המדיני

יום אחד, ימריאו עשרות מטוסים (הערכות מדברות על לפחות 90 כלי טיס) מזרחה. זאת תהיה טיסה ארוכה, ייתכן גם המבצע המסוכן והמורכב ביותר שביצעה מדינה כלשהיא. ארמדה (צי מוטס) של מטוסי יירוט, תקיפה, תדלוק, הובלה, התראה, לוחמה אלקטרונית ומסוקי חילוץ וכולם יחצו מרחבים עוינים יותר  (ערב הסעודית/ירדן/סוריה/טורקיה) או פחות (עיראק / ארה"ב). פעילות צבאית במרחבים אדירים אלה היא חריגה, לא מן הנמנע גם אוונגרית ומעולם לא נעשתה על ידי מדינה בודדת. ישראל מסוגלת לבצעה לבד גם לא ידיעת אמריקאים, אם כי עם סיכויי הצלחה נמוכים יותר ומורכבות מבצעית גבוהה יותר.

צריך להכתיב תסריט בו נגרום לממשל האיראני להפסיק לרצות להשיג נשק גרעיני. לכן מעבר למטרות צבאיות גרידא, תצטרך ישראל ליצור מצב בו השלטון האיראני יהיה במצב של מצוקה. כך, יהיה ניתן לזעזע את היציבות המשטרית ולגרום לו לערער על נחיצות תוכנית הגרעין ולנטרל את הרצון להמשך הרצתו

במצב אופטימלי יתקיים שיתוף פעולה עם אמריקאים ומדינות ערב נוספות, במצבי אופטימלי פחות תיאום אמריקאי בלבד וללא תמיכתם הטכנית, צבאית ומודיענית. צינון היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית, ניתן להניח שהם חוששים  ולא מעוניינים להיות מופתעים (כמו בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק) ועל כן מפעילים מכבש לחצים גדול על מנהיגי ישראל, כמו גם מערך מתוחכם של מודיעין אותות והאזנה. לא מן הנמנע שהם יפעלו לסכלו באופן דיסקרטי או גלוי.

עיכוב תוכנית הגרעין האיראני יחייב תקיפה של מטרות אסטרטגיות קריטיות, ולא כל עשרות רבות המתקנים האחרים שפוזרים על פני מרחבים אדירים. שלושת המתקנים הקריטיים המהווים את גרעין מחזור לייצור חומרים בקיעים והשמדתם תעכב את פרויקט הגרעין. השלושה הם המרכז לחקר הגרעין באיספאהן, מתקן להעשרת אורניום בנתאז, ייתכן גם בקם והאחרון הוא מתקן ליצור פלוטניום באראק. לא ברור אם יבחר הכור הגרעיני בבושאר שכן עלול לגרום לדליפה של חומרים רדיואקטיביים שישפיעו באופן מיידי וארוך טווח על אלפי אזרחים איראניים ומדינות גובלות.

טילי שיאהב 3 איראנים : האם אלה איומי סרק ?

צריך להכתיב תסריט בו נגרום לממשל האיראני להפסיק לרצות להשיג נשק גרעיני. לכן מעבר למטרות צבאיות גרידא, תצטרך ישראל ליצור מצב בו השלטון האיראני יהיה במצב של מצוקה. כך, יהיה ניתן לזעזע את היציבות המשטרית ולגרום לו לערער על נחיצות תוכנית הגרעין ולנטרל את הרצון להמשך הרצתו. לשם כך, יבחרו מתקני ממשל ומרכזי תקשורת ופיקוד,  לא המן הנמנע גם תקיפה של מטרות תשתית אזרחיות כמו נמלים ימיים ואויריים, וכן גשרים מרכזיים  וסכרים או שדות נפט.

ממשלת איראן, ככל הנראה, לא תרצה לנהל מערכה ארוכת זמן. אחמגנ'אד כמו יתר חבריו לשלטון מודעים לעובדה שישראל יכולה לגרום לאיראן לשלם מחיר בלתי נסבל מבחינתם, על אדמתם ובמרחב האוירי שלהם בו בזמן שלאיראן אין יכולות הפוכות

יחד עם זאת, מעבר לסיכונים המבצעיים המרובים וסיכויי ההצלחה הגבוליים, יש לשקול את יעילות הפעילות במונחים של רווח והפסד. תגובתה של איראן עשויה להיות משמעותית ולהכריע את הכף לחובתה או לזכותה. מילים אחרות, איראן תפגין נחישות יתר ותאיץ תוכנית הגרעין, תפרוש מאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ותפעיל את מערך הטרור חובק העולם כנגד מטרות ישראליות ואמריקאיות, כמו גם תקפיץ את מחירי חביות הנפט  לתקופה קצרה (בשל גיבוי הנפט הסעודי) ותסגור את מיצרי הורמוז.  בזירה הדיפלומטית היא תוביל להפסקה מיידית של ניסיונות הקהילה הבינלאומית ללחוץ על איראן להפסקת פיתוח הנשק.

יש לציין שאפשרות של כשלון או היקף נזקים נמוך רק ייחזק את ידה של המשטר הקיצוני בטהרן ויקצין את פעילותה כנגד מתנגדי האופוצזיה, או חמור מכך, יאחד את הפלגים הבדלניים.

ישראל מחזיקה בידיים קלפים חזקים שעשויים לשאוב את ארצות הברית לעימות לא רצוי.

גם לגבי התגובה האיראנית  הדעות חצויות. סבירות גבוהה שהראשונה תפעיל את זרועות הטרור חיזבאללה וחמאס באמצעות ירי תלול מסלול (רקטות), כמו  גם חידוש גלי המחבלים המתאבדים בשטחי ישראל, וייתכן גם שתפעיל במידה מוגבלת את מערך טילי השיאהב 3 המגיעים לכל נקודה בארץ.  התקפת טילים על ישראל היא בסבירות נמוכה יותר הן בשל יכולות ההגנה אקטיבית של החץ, פטריוט 3 ומערכות נוספות, והן בשל היכולות המוגבלות של צבא איראן. ממשלת איראן, ככל הנראה, לא תרצה לנהל מערכה ארוכת זמן. אחמגנ'אד כמו יתר חבריו לשלטון מודעים לעובדה שישראל יכולה לגרום לאיראן לשלם מחיר בלתי נסבל מבחינתם, על אדמתם ובמרחב האוירי שלהם בו בזמן שלאיראן אין יכולות הפוכות (דהיינו תקיפה ישירה שלא באמצעות טילים).  לכן ניתן להניח שאיראן לא תגרר לעימות ממושך, שכן מבחינתה זה  סיכון עצום.   ישראל תשב ותספוג במשך תקופה שתעלה על ימים ספורים. בלבד כדי להכיל את האירוע, אולם  ישראל יש את היכולת להסלים את הפעילות הצבאית ולהחריף את עצמתה ובכך לגבות מאיראנים תג מחיר גבוה, אולי גבוה מידי עבורם. הנזקים מטילי השיאהב יהיו מנימליים, אולם הנזק הפסיכולוגי מצד רקטות החיזבאללה, שהוכיח בעבר את יכולותיו יהיה גדול יותר.

בסוף ינואר פרסה ארה"ב סוללות טילי פטריוט במפרץ הפרסי

בזירה המזרח תיכונית עשויה איראן לעודד לוחמי מוגד'האדין בעיראק כנגד אינטרסים אמריקאיים באמצעות המוסלאמים השיעים, כמו גם ישפרו את יכולת הלחימה של הטליבן באפגינסטן ויפעילו תאי טרור רדומים בנסיכויות ערביות במפרץ בהם יש נוכחות אמריקאית (קטאר, ערב הסעודית ובחריין). אם תגובה כזו רק תעורר את חמת הזעם של הענק אמריקאי ותגרור אחריה תגובה צבאית מוחצת שתשאיר את צבא איראן מוכה וחבול.

 קלואזביץ' טען, שהמלחמה היא המשכה של המדיניות באמצעים אחרים. במידה רבה, המטרה הצבאית היא מוגבלת מטבעה, והיא אמורה רק לאותת לטהרן על המחיר הכבד אותה  עשויה להמשיך לשלם אם תעמוד על סירובה לא להתפרק. המסר, בהיכשל התהליך המדיני יהיה צבאי, אך המטרה בסופו של דבר חייבת להיות מדינית.

 לסיכום, ישראל מחזיקה בידיים קלפים חזקים שעשויים לשאוב את ארצות הברית לעימות לא רצוי. שליטי מדינות ערב יגנו את ישראל בחריפות כדי להשקיט את הרחוב הערבי, אולם בחדרי חדרים ישמחו ויצהלו על חיסול האיום השיעי.  תקיפה ישראלית תשאב את כל האזור לעימות והתגוננות במיוחד במרחב האזור הפרסי ושדות הנפט. יחד עם זאת, מתקנים אפשר להפציץ, אבל אי אפשר  להפציץ ידע, שכן איראן פיזרה לא רק את מתקניה אלא גם את האליטה המדעית על פני מרחבים כדי לשקם את התוכנית. הנזק הכלכלי לישראל יהיה גדול, אך נסבל. האבדות בנפש בקרב אוכלוסיה אזרחית יהיה נמוך, אולם בקרב הכוחות הלוחמים באויר מדברים על יחס של 1:3, כלומר שליש מכלי הטיס יפלו.  מכל מקום, החלטה זו אינה קלה וצריכה לכלול היבטים, שיקולים ואילוצים מרובים ומידת הצלחתה תלויה במידה ברבה ברצונו הטוב של הנשיא אובמה.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אנונמי  On אפריל 23, 2010 at 8:36 pm

    ישראל צריכה להתקיף את אירן, לא מחר !! היום כל יום שעובר רק מחזק את הקיצוניים שם

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אפריל 24, 2010 at 5:43 pm

    אני לא יודע על סמך מה אתה קובע שלישראל יש קלפים להילחם מול אירן.
    תקיפה ישראלית באירן תביא לעימות שקשה לחזות את תוצאותיו, העובדה שהדבר יבעיר ככל הנראה את הצפון ויביא ללחימה מול חיזבאללה שעשויה להביא להתערבות סורית ומכאן לכמות נשק תלול מסלול שלא נראתה עוד במקומותינו, הופכת כל תקיפה כזו למשהו שכדאי מאוד לא לקחת בקלות.
    בנוסף, אתה יוצא מנקודת הנחה שישראל בכלל מצליחה. על סמך מה אתה אומר את זה? מעבר לעובדה שכל המרחב המזרחי של ישראל מרושת מכ"מים, מספרי המטוסים שאתה נותן הם כאלו שמן הסתם תקיפה כזו תתגלה עוד בתחילתה. בנוסף, מדינת ישראל, גם אם תשמיד את הכורים האטומים לא תוכל לעמוד ב-30 מטוסים מופלים.
    תראה מה קורה שחייל אחד נופל בשבי, מה יקרה כשיתלו 5-6 טייסים בכיכר העיר בטהרן?
    אתה טוען שאירן אינה מסוגלת לתקוף ישירות את ישראל, האם חיזבאללה אינו דיביזיה איראנית? האם ירי נשק אירני על ידי חמאס אינו תקיפה ישירה?
    מה קורה אם תקיפה כזו בכלל נכשלת? מה קורה אם אתה מאבד 10 מטוסים ונאלץ לבטל תקיפה?
    מה קורה אם למחרת חיזבאללה במפתיע מרים את תחנות הכוח בחדרה ואשדוד ומבעיר את מפרץ חיפה? מה קורה אם חיזבאללה פוגע בבסיסי ח"א האוויר במפתיע ומשבית אותם ליממה?
    מלחמה מול איראן חייבת להיות שווה את המחיר, אני מעריך את ההבנה שלך בתהליכים, אני חושב שהמסקנות שלך הרבה יותר מידיי אופטימיות ומזלזלות מאוד באוייב.

  • מוטי  On נובמבר 13, 2010 at 9:21 pm

    לתקיפה באירן ישנן שני מישורים(הבטים) מחד היבט צבאי טהור של סיכוי מול סיכון (שכולל את האבדות בצד שלנו) גיסה היבט פוליטי-מדיני (הכולל שיקול כלכלי).
    נתחיל: הסיכוי לגרום לשלטון האייטולות לקפל את התוכנית הגרעינית אינה ודאית כלל וכלל אם כי קיימת הערכה כי זו תצנן את שאיפותיה.
    (כלומר נשק גריעיני כן אבל לא כעת).
    פעולה צבאית בסדר גודל של עשרות מטוסים (ביניהם תקיפה/תדלוק/לוחמה אלקטרונית ועוד) אפשרי בהחלט הגם שבעת פעולה ייקבלו סייועה בשטח מהמוסד( יש לזכור לא מספיק להרוס את המתקנים אלא לנסות לגדוע את האליטה המדעית שצומחת לה עת עת).
    יש לקחת בחשבון ההשלכות מיידיות ואילו לטווח הארוך כולל ירי לשטח ישראל בכמויות ופגיעה הפעם בכל הערים הגדולות.

    קיום תוכנית צבאית קיים אך אין רמטכ"ל שמוכן לקחת על כתפיו אחריות לכישלון המבצע ולהיות טרף לפוליטיקאים וזעם הציבור יום אחרי.
    מצד שני כמעט וודאי אין פוליטיקאי אחד שייתן תמיכה במקרה של כישלון אפילו חלקי לאותו הש"ג (הרמטכ"ל).

    מכל כיוון יכולות יש תמיכה ציבורית גם (בינתיים ותלוי בתוצאות) ביצים אין לאף בכיר לא בצבא ולא בקבינט.

    *****הערכתי אם תתקיים תקיפה שכזו תיהיה לא יאוחר מ סוף מרץ 2011 ואם לא עד אז אזי לעולם לא!!!!!!!!!

    • דויד  On נובמבר 14, 2010 at 8:24 am

      לא יודע לגבי תאריכים, מה שאני יודע ש"תקיפה באיראן" מאוד דומה לקו האדום בכנרת. כל פעם שטיפה לא נח אז מורידים עוד את הקו האדום, עד שכבר אי אפשר אז הוסיפו את "הקו השחור". נדמה הדבר, שכל פעם מדברים על תאריכי אל-חזור שונים. מרץ 2011, אני זוכר שפעם דיברו על ינואר 2005.

      יש פערים גדולים מאד של מידע. כנראה משם נובעים התאריכים השונים.

  • Moshe  On נובמבר 24, 2010 at 8:03 am

    Israel should nuke Iran

  • איראן מלחמה  On ינואר 1, 2012 at 9:41 am

    אהבתי את התגובה של דויד

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יולי 19, 2012 at 5:16 pm

    " הקם להורגך השקם להורגו "

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: